חֲדָשׁוֹת

א. קביעת סטנדרטים: האיזון העדין בין מדע למעשה

מגבלות שאריות חומרי הדברה שנקבעו על ידי ועדת קודקס אלימנטריוס (CAC) הן שיאם של אלפי מחקרים רעילים. מדענים קובעים את הרמה המקסימלית ללא תופעות לוואי שליליות נצפות (NOAEL) באמצעות ניסויים בבעלי חיים, ולאחר מכן מיישמים מקדם בטיחות פי 100 כדי לחשב את הצריכה היומית המקובלת (ADI) לבני אדם. לדוגמה, ה-ADI עבורכלורפיריפוסהוא 0.01 מ"ג/ק"ג, כלומר מבוגר במשקל 60 ק"ג יכול לצרוך בבטחה 0.6 מ"ג מדי יום.

התקן הנוכחי של סיןGB 2763-2021מכסה מגבלות שאריות עבור 564 חומרי הדברה ב-387 קטגוריות מזון, תוך התאמתם באופן דינמי לתקנות באיחוד האירופי ובארה"ב. לדוגמה, המגבלה לפרוסימידון בכרישה היא 0.2 מ"ג/ק"ג בסין לעומת 0.1 מ"ג/ק"ג באיחוד האירופי. הבדלים כאלה נובעים מהרגלי תזונה, לא מחילוקי דעות מהותיים בנושא בטיחות.

II. טכנולוגיית גילוי: המלכודת הקוגניטיבית של מכשירים מדויקים

מכשירים אנליטיים מודרניים יכולים לזהות שאריות בחלקים למיליארד (ppb)רמות. כרומטוגרפיית נוזלים-ספקטרומטריית מסות (LC-MS) מזהה ריכוזים שווים להמסת גרגר מלח בודד בבריכת שחייה אולימפית. רגישות זו פירושה ששאריות "בלתי ניתנות לגילוי" הופכות לנדירות. בשנת 2024, שאריות חומרי הדברה שגרתיות זוהו ב-68% מהמוצרים החקלאיים שנדגמו, אך רק 1.4% חרגו מהמגבלות - מה שמוכיח ש"גילוי נפוץ, חריגה מהסטנדרטים היא נדירה."

הגודל השאריותחשוב מאוד. עבור ציפרמתרין, המגבלה בהדרים היא 2 מ"ג/ק"ג. כדי להגיע למינון מסוכן, יש צורך לצרוך 200 ק"ג של הדרים תואמים - הערכת סיכונים לא רציונלית כמו פחד ממלח שולחן (מינון קטלני חציוני: 3 גרם/ק"ג).

ג. ניהול סיכונים: הגנה רב-שכבתית לבטיחות מזון

משרד החקלאות של סין עשה צעדים רבים באמצעות יוזמות כמו"קמפיין מיוחד לבקרת חומרים אסורים ושיפור איכות", השגת שיעור תאימות של 97.6% בשנת 2024. מערכות מעקב בלוקצ'יין עוקבות כעת אחר 2,000 בסיסי ייצור, ועוקבות אחר 23 נקודות נתונים מהחווה ועד לצלחת. צרכנים יכולים לסרוק קודי QR כדי לגשת לרישומי שימוש בחומרי הדברה ודוחות מעבדה.

כאשר צרכנים מתמודדים עם "שאריות חומרי הדברה" בדוחות בדיקה, עליהם לזהות:גילוי ≠ הפרה, ושאריות עקבות אינן מהוות סיכון בריאותי. שטיפת תוצרת תחת מים זורמים למשך 30 שניות מסירה 80% משאריות פני השטח. מסוכנות יותר הן טענות אבסולוטיות כמו "כל חומרי הדברה מזיקים", המאיימות על יסודות החקלאות המודרנית.

בעידן של אדמות עיבוד מתוחות וגידול אוכלוסין, חומרי הדברה נותרו חיוניים לביטחון תזונתי. על ידי הבחנה בין "גילוי" לבין "חריגה מהסטנדרטים", והבנת הפער בין 0.01 מ"ג ל-1 מ"ג, אנו נחלצים מחשיבה בינארית. בטיחות מזון אינה עניין של אפס סיכון, אלא...סיכון מנוהל—מאמץ משותף הדורש מהרגולטורים, היצרנים והצרכנים לאמץ מדע על פני סנסציוניות.