התכונות הפרמקולוגיות והטוקסיקולוגיות של פוראזולידון נסקרו בקצרה. בין הפעולות הפרמקולוגיות החשובות ביותר של פוראזולידון נמצאת עיכוב פעילויות מונו- ודיאמין אוקסידאז, אשר לכאורה תלויות, לפחות במינים מסוימים, בנוכחות פלורת המעיים. נראה כי התרופה גם מפריעה לניצול תיאמין, אשר כנראה גורם ליצירת אנורקסיה וירידה במשקל הגוף של בעלי החיים המטופלים. ידוע כי פוראזולידון גורם למצב של קרדיומיופתיה בהודו, דבר שיכול לשמש מודל לחקר מחסור באלפא 1-אנטיטריפסין באדם. התרופה רעילה ביותר לעלי גירה. הסימנים הרעילים שנצפו היו בעלי אופי עצבי. ניסויים מתקיימים במעבדה זו כדי לנסות להסביר את המנגנון/ים שבאמצעותו נגרמת רעילות זו. לא ברור האם השימוש בפוראזולידון במינון הטיפולי המומלץ יגרום לשאריות תרופה ברקמות של בעלי חיים שטופלו. זהו עניין בעל חשיבות בריאותית הציבור מכיוון שהתרופה הוכחה כבעלת פעילות מסרטנת. חשוב שתפתח שיטה פשוטה ואמינה לזיהוי והערכת שאריות פוראזולידון. נדרשת עבודה נוספת כדי להבהיר את אופן הפעולה וההשפעות הביוכימיות הנגרמות על ידי התרופה הן על המארח והן על האורגניזמים המדבקים.
זמן פרסום: 8 באוקטובר 2021